זכינו ללוות מקרוב את הספרייה הלאומית, מהמוסדות החשובים של ישראל ואוצר התרבות והרוח של העם היהודי בארץ ובתפוצות, במהלך מעברה למשכנה החדש והמרהיב בקריית הלאום.המעבר המיוחל איפשר לספרייה הלאומית לחשוף לראשונה לציבור הרחב פריטים היסטוריים ונדירים כמו גם חידושים טכנולוגיים כמו מטמון ספרים רובוטי ותערוכות חדשניות, במטרה להנגיש את אוצרות הרוח לכל תושבי ישראל ולעולם.
בתהליך המעבר לבניין החדיש, העבירה הספרייה הלאומית מהבניין המיתולוגי מיליוני פריטים, ובתוכם כ-4 מיליון ספרים, מאות אלפי גיליונות עיתונים, מיליוני תצלומים היסטוריים, כ-1,500 אוספים וארכיונים אישיים, אלפי מפות היסטוריות, עשרות אלפי כתבי יד, ועוד מיליוני קבצים דיגיטליים, סלילי הקלטות מוזיקליות, כרזות ואוצרות רבים אחרים.לצד המורכבות של המעבר עצמו וכן המאגר הבלתי נדלה של הנכסים התרבותיים והתקשורתיים בפרויקט ההשקה, ראינו חשיבות גדולה בהעלאת המודעות והרחבת ההיכרות של הציבור על גווניו עם הספרייה הלאומית ומטרותיה, בדגש על קהלים חדשים ומגוונים ובייחוד קהלים צעירים במיוחד.
ההיערכות התקשורתית סביב משכן הספרייה החדש החלה חודשים רבים טרם פתיחתו, בשיתוף פעולה צמוד עם כלל השותפים בפרויקט השאפתני, ובזיקוק האסטרטגיה התקשורתית והשיווקית.
התחלנו בזיהוי קהלי היעד השונים בראייה תקשורתית ושיווקית, החל מידידי הספרייה חובבי הנוסטלגיה, דרך שוחרי התרבות והאמנות, ועד לקהלים הצעירים ביותר. אחת מהמטרות שראינו לנגד עינינו היתה להניע לפעולה ולעודד את הציבור הרחב והמגוון, בדגש על מבקרים חדשים מרחבי הארץ, להגיע פיזית ולהתרשם מהספרייה החדשה על מגוון אוצרותיה והאירועים והסיורים שהיא מציעה לראשונה, וכן ליהנות משלל הערוצים הדיגיטליים שפתחה הספרייה לציבור הרחב בישראל ובעולם במסגרת תהליך ההתחדשות הכולל.
תוך התמקדות באבני הדרך ועוגני התוכן המרכזיים, ייצרנו עבור הספרייה תכנית אסטרטגיה תקשורתית הממנפת את כל נכסיה הרבים, ונותנת מענה ייחודי לקהלי היעד השונים. זרקור משמעותי נוסף שהפנינו היה אל הספרייה הלאומית כאייקון אדריכלי חדש בישראל, המשתרע על פני 46 אלף מ"ר ו-11 קומות, ומהווה פריצת דרך אייקונית וארכיטקטונית, אקולוגית ואומנותית בנוף מוסדות הציבור והתרבות בארץ.
עוד כשמדפי הספרייה היו ריקים בחלקם ועבודת הבנייה עדיין לא מוגמרת, יצאנו בסיור מקדים לנציגי התקשורת ולמובילי דעה בזירות השונות, על מנת לחלוק איתם את תנופת ההתחדשות כשהיא בעיצומה.
בסיור ובליווי תיק עיתונות עשיר, בשיתוף פעולה עם דוברת הספרייה ורד ליון-ירושלמי, הבאנו את סיפורה של הספרייה הלאומית מתקופת הקמתה החלוצית, דרך אבני הדרך המשמעותיות בימיו של המשכן המיתולוגי – ועד למהפך החדשני והטכנולוגי שעברה הספרייה בימים אלו, סביב המעבר למשכן החדיש והייחודי.
אירועי 7 באוקטובר ופריצתה של מלחמת "חרבות ברזל" הכתיבו מציאות אחרת לתכניות הרבות סביב השקת המשכן החדש של הספרייה הלאומית.
הנהלת הספרייה נדרשה לפעילות חירום בכמה זירות שונות, ובכללן פעילות מהירה וזהירה לשמירה על האוצרות הנדירים המופקדים בספרייה, יצירתם של מיצבי זיכרון בחלל הספרייה לזכר הנופלים והחטופים, וכן פתיחתו של חמ"ל מורכב מאוד לתיעוד בזמן אמת של ההתרחשויות הקשות – פעילות מתוכה נולד הפרויקט החשוב "מאגר הזכרון הלאומי" בשיתוף פעולה עם יוזמות תיעוד לאומיות ופרטיות רבות, שעוד ידובר בו דורות קדימה.
מיצוב הספרייה כמוסד מוביל וחדשני בשימור והנגשת אוצרות הרוח והתרבות הישראלית והיהודית.חשיפה תקשורתית איכותית ורחבת היקף שמדגישה את חשיבותה של הספרייה הלאומית ושמחזקת את מעמדה כמרכז תרבות, מורשת וחינוך.
המציאות המשתנה בעקבות המצב בארץ הביאה לפתחה של הספרייה אתגרים רבים אך גם הזדמנויות לקחת חלק ולתרום ליוזמות הממשלתיות, הפרטיות והתקשורתיות הרבות מתוקף היותה מוסד לאומי היסטורי.
התוצאות מדברות בעד עצמן: משכנה החדש של הספרייה הלאומית, שהוכתר שוב ושוב כ"בניין היפה ביותר בישראל", זוכה להיענות נרגשת של קהלים רבים ומגוונים הפוקדים את בניין הספרייה בשלל אירועים, ביקורים וסיורים – והמרחב הציבורי סביבה, שנבנה ללא גדרות בכוונת משורר, מתמלא במבקרים, מבוגרים וצעירים, ילדים וילדות, תיירים ומשלחות סקרניות מרחבי הארץ ומהעולם.
