קמפיין עבור קהל של איש אחד: כך הצליח המאבק לשחרור החטופים
אוקטובר 20, 2025
אריאל שמידברג
על הקמפיין המרשים והמוצלח שניהל מטה משפחות החטופים והנעדרים עוד ילמדו במשך עשרות שנים בבתי ספר לממשל ובקורסים לאסטרטגיה, יחסי ציבור, שיווק ופרסום. קמפיין אזרחי, המוני, סוחף וממוקד מטרה, שהצליח לביא להישגים יוצאי דופן בכל הרמות.
הצלחתו של קמפיין נמדד בין היתר ביכולת של שלו להגיע אל קהל היעד, להתחבר אליו, לדבר בשפה שלו – ולהשפיע עליו. ההגדרה של "השפעה" יכולה להיות מאוד מגוונת: חיזוק מותג, עידוד רכישה או הימנעות ממנה, פתק בקלפי ועוד ועוד. ואולי הקושי הכי גדול בפיצוח קמפיין הוא "לטרגט" את אותו קהל יעד. ממשלות, פוליטיקאים, חברות מסחריות ועמותות משקיעות את כל מרצם בניסיון להבין מהו קהל היעד שלהם ומה מאפיין אותו.
במרוצת מאבקם השכילו מובילי מטה המשפחות להבין מי קהל היעד שלהם בדיוק חסר-תקדים במונחים של קמפיין. הם הבינו שמדובר בקהל יעד של איש אחד בלבד. הם אפילו ידעו את שמו, את גילו ואת הכתובת שלו. הם ידעו באיזה רכב הוא נוסע ובאיזה מטוס הוא טס, הם הכירו את משפחתו ואיזה אוכל הוא מעדיף. הם הכירו את החשבונות שלו ברשתות החברתיות ואיזה ספורט הוא אוהב. וגם, ואולי חשוב מכל, הם הכירו את המבנה האישיותי שלו – את המגלומניה, את הצורך להיות "ווינר" ולסגור "דילים", את הרצון לבלוט מעל קודמיו ולהתבשם בהישגים יוצאי דופן.
כאשר נכנס דונלד טראמפ לחדר הסגלגל לכהונתו השנייה הבינו במטה המשפחות שהקמפיין להשבת יקיריהם כבר לא צריך להתנהל בעברית אלא באנגלית "טראמפית". הם הבינו כמה חשוב שכל משפחה שנואמת בכיכר החטופים במוצאי שבת תפנה ישירות, באנגלית, לאיש החזק בעולם. הם הבינו כמה חשוב להדגיש שהוא, ורק הוא, היחיד שיכול לשנות את העולם. הם הבינו ששלטים באנגלית בכיכר הם חשובים מהשלטים בעברית. שלטים כמו "President Trump, stop the war", "Trump seal the big deal" ו"Make it happen" התחילו למלא את הכיכר.
וזה היטה את הכף. נשיא המעצמה החזקה בעולם התחיל להרגיש שזה על הכתפיים שלו. משפחות החטופים התחילו לדבר "טראמפית", וזה יצר גשר בלתי נראה אך גם בלתי שביר, של מחויבות עמוקה וחסרת תקדים, מעל ראשה של ממשלת ישראל, בין הנשיא האמריקני לבין קהל אזרחי שמוחה בכיכר בלב תל אביב.
זה לא ממעיט ולו במיליגרם את המשקל העצום של הפעילות הצבאית נגד חמאס ברצועה, אבל הפנייה הנכונה לאיש שרוצה לעשות היסטוריה עבדה מעל הציפיות. מבחינת טראמפ זאת היתה הכיכר שלו ועבור מחיאות הכפיים שקטף בישראל בשבוע האחרון, הנשיא האמריקני היה מוכן ללכת עד הסוף. וזה מסמן הרבה מעבר לשחרור החטופים כי תוכניתו צפויה לשנות את האזור כולו.
הקמפיין הזה שינה את המלחמה, ואפילו שינה את ההיסטוריה. שינה את ההיסטוריה של משפחות החטופים, שינה את ההיסטוריה עבור אלפי חיילים גיבורים בסדיר ובמילואים, ואם המהלכים שהתחילו לנוע בפסגה בשארם א-שייח' יובילו למשהו, אז ייתכן שגם שינה את ההיסטוריה עבור מדינת ישראל כולה.
צריך כמובן להיות מפוכחים: המחיר שישראל משלמת הוא עצום, אבל הוא בגדר הרע במיעוטו בבואה לשמר את האתוס הישראלי החשוב של ערבות הדדית ושלא משאירים ישראלים מהאחור – וזה האתוס שמחזיק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה ללא תלות בנשיא של המעצמה החזקה בעולם.
