האם ה-Deepfake יציל את כלי התקשורת המסורתיים?
ינואר 11, 2020
פייק ניוז היה פה מאז ומעולם. מנהיגים בנו את כוחם ואת השפעתם מהפצת דיסאינפורמציה, הסתה ושיסוי של הציבור במיעוטים או באויבים מן החוץ. ההמון המשולהב מיהר להצטייד בקלשון ולפיד בוער כשסיפרו לו על אשם באיזה פשע מומצא, ולא התעכב בזוטות כמו ראיות, הוכחות או הכחשות.
היום הלינץ' מתבצע בעיקר ברשתות. כולנו הרי רוצים להאמין בסיפור המתיישב עם תפיסת עולמנו. עכשיו, טכנולוגיית Deepfake מתעתעת ומסוכנת במיוחד הגיעה לבשלות, והיא תשמש גורמים בעלי אינטרס כדי לערער יציבות, להניע לפעולה או להשיג שליטה.
מדד האמון הבינלאומי של סוכנות הייעוץ והשיווק אדלמן מציג מזה שנים רמת אמון נמוכה של הציבור בכלל המוסדות, ובהם כלי התקשורת המסורתיים, במיוחד בקרב צעירים. עם זאת, ב-2019 מראה המחקר התאוששות קלה של 3% בממוצע ברמת האמון בתקשורת ב-26 מדינות בהן בוצע המחקר. מ-44% ל47% – עדיין מדובר בשיעור נמוך מאוד ביחס לעשור הקודם.
ניתן להניח בזהירות כי בניגוד לשיפור המזערי בעולם, המשבר הפוליטי המתמשך בישראל בשנה האחרונה פגע עוד יותר ברמת האמון של הציבור הישראלי בכלי התקשורת במדינה. לרמת אמון ציבורי נמוכה יש השפעה לא מבוטלת על חוסנן של דמוקרטיות לצלוח תקופות מאתגרות, כך שאחד האיומים החמורים ביותר על יציבותן הוא התפרצות מגיפת הפייק ניוז ברשתות החברתיות וההתפתחות האבולוציונית המדאיגה שלה, Deepfake.
אוכלוסיית מצביעים גדולה שלא נותנת אמון במידע המגיע מכלי התקשורת המסורתיים, חושפת את עצמה למידע שגוי המופץ בחוסר זהירות במקרה הטוב, ומתוך אינטרסים של גורמים שונים במקרה הרע. לעתים אלה אינטרסים של מדינות זרות שיש להן עניין לפגוע ביציבות הדמוקרטיה הישראלית. התוצאה היא הטיה של תוצאות ההצבעה באמצעות הפצת מידע כוזב.
ענקיות הטכנולוגיה פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט חברו לאחרונה לכלי תקשורת מובילים כמו "ניו יורק טיימס" ו-BBC לפיתוח יכולת טכנולוגיה לזיהוי תוכן וידאו מזויף. צעד חשוב במלחמה בסרטוני דיפ פייק, שלבטח ישטפו את הפיד שלנו בעתיד הקרוב. אלא שרגולציה וכלים טכנולוגיים אינם מספיקים להתמודד עם הסכנה, שכן הכלי החשוב ביותר לחיסון דמוקרטיות ממגפות תכנים מזויפים הוא חינוך לחשיבה ביקורתית.
התגובה של פינלנד לניסיונות תכופים של מדינה זרה להתערב בענייניה באמצעות הפצת מידע כוזב, הייתה הפעלת תוכנית לאומית במערכת החינוך, המציידת את התלמידים בכלים לזיהוי פייק ניוז. התוכנית הפינית מופעלת גם בקרב עובדי המגזר הציבורי, מנהלי קמפיינים ופוליטיקאים מקומיים.
תוצאות התוכנית מרשימות: מחקר מצא כי 56% מהתלמידים הפינים הפכו ל"מומחים" בזיהוי פייק ניוז, לעומת 11% מתלמידים אמריקאים שהשתתפו במבחן שבוצע בסטנפורד.
ישראל חייבת לאמץ מודל דומה לתוכנית הפינית ולחנך את תלמידיה ואת אזרחיה לחשיבה ביקורתית והטלת ספק, וכאן מגיע תפקידה החיוני של תקשורת עצמאית ואיתנה.
כלי התקשורת העצמאיים, שהאמון בהם נשחק דרמטית בעשור האחרון, יכולים למלא תפקיד חשוב בחיסון החברתי. בעידן בו איננו יכולים עוד לסמוך עוד על החושים שלנו, לאדם הסביר אין פנאי וסבלנות לאמת כל תוכן שאליו הוא נחשף ברשת, ועל כן יש צורך ממשי בגורם מקצועי שיעמוד על אמינות התוכן ויעשה סדר בסערות כוזבות ונבזיות.
כלי תקשורת שיפעילו מערכת בקרה יסודית ומשוכללת לפני פרסום מידע, יוכלו לרכוש מחדש את האמון הפגוע של צרכני התקשורת הצעירים ולכבוש מחדש את התפקיד החיוני כל-כך ככלבי השמירה של הדמוקרטיה הישראלית.
גדי אוחנה הוא משנה למנכ"ל קבוצת דבי.
