מדד האמון 2020: הציבור פסימי לגבי המצב הכלכלי; האמון כללי – 54%
פברואר 25, 2020
המחקר של אדלמן מגלה פערים גדולים ברמת האמון בין הציבור המשכיל צרכן התקשורת בעל הכנסה גבוהה מהממוצע לציבור הכללי. 48% חשים כי השיטה הכלכלית הקפיטליסטית פועלת לרעתם. "אנחנו רואים מגמה מדאיגה של אמון נמוך בכל המוסדות שמאפשרים את קיומה של חברה דמוקרטית משגשגת", ניתח רון שלי, שותף מנהל קבוצת דבי, נציגת אדלמן בישראל
האמון של הציבור בעולם במוסדות עלה בשנה האחרונה באחוז אחד, אך נותר נמוך יחסית, כך עולה ממדד האמון של אדלמן 2020 . על פי המדד, שנערך מדי שנה מזה עשור על ידי חברת הייעוץ האסטרטגי והתקשורתי הגדולה בעולם, ברוב המדינות שנבדקו הציבור לא מאמין שמצבו הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות.
מחקר מדד האמון מתבצע ב-28 מדינות ברחבי העולם, בשווקים מתפתחים ומפותחים. מדד האמון הכללי עומד על 54%, אך הוא נמוך משמעותית במדינות המפותחות. המוסדות הנהנים מהאמון הגבוה ביותר הם עסקים ועמותות, עם 58%. ממשלות והתקשורת זוכות לאמונם של 49% מהציבור בלבד ברחבי העולם.
"אנחנו רואים מגמה מדאיגה של אמון נמוך בכל המוסדות שמאפשרים את קיומה של חברה דמוקרטית משגשגת", ניתח רון שלי, שותף מנהל בקבוצת דבי, נציגת אדלמן בישראל. "מה שמדאיג במיוחד זה האמון הנמוך בממשלות ובמנהיגים שלנו. הפתרון המסתמן הוא שיתוף פעולה בין עסקים לרגולטור כדי לעזור לציבור להתמודד עם האתגריים הקיומיים המואצים על ידי השינויים הטכנולוגיים המהירים והקיטוב בחברה".
מהמדד עולה לראשונה מאז החל הסקר, כי האנושות מתחילה לאבד את האמון בקפיטליזם. 48% מרגישים כי השיטה הנוכחית פועלת לרעתם. 83% חוששים כי יאבדו את עבודתם. בשאלה מי יכול להוביל שינוי חיובי ולהתמודד עם האתגרים, הציבור תומך במדענים (80%), אנשים בקהילה הקרובה (69%) ואזרחי המדינה (65%). את האמון הנמוך ביותר מקבלים מנהיגים דתיים (46%), מנהיגים פוליטיים (42%) והעשירים ביותר (36%).
מגמה בולטת במיוחד השנה היא הפערים באמון בין האוכלוסייה המיודעת (בעלת השכלה גבוהה, צרכנית תקשורת הכנסה מעל הממוצע) – המהווה 17% מהציבור – לאוכלוסייה הכללית. בעוד שיעור האמון הכללי בקרב המיודעים עומד על 65%, בציבור הרחב הוא 51% בלבד. פערים דומים נרשמו גם במידת האמון במוסדות השונים.
בסוגיית האמון בתקשורת הציבור מפוצל. 57% חשים כי התקשורת שהם צורכים נגועה במידע לא אמין ו-75% חוששים משימוש בפייק-ניוז כנשק. מקור המידע שנתפס כאמין ביותר בעולם הוא מנועי החיפוש עם 62%, כאשר התקשורת המסורתית נמצאת במקום השני עם 60%. הרשתות החברתיות נמצאות בתחתית הרשימה, עם 41% אמון.
המחקר של אדלמן מעלה מספר סוגיות מעניינות ומשקף כיצד אירועים פוליטיים ומדיניים משפיעים על מידת האמון של הציבור. באנגליה, לדוגמה, האמון באיחוד האירופי (45%) גבוה משמעותית מאמון הבריטים בממשלתם – 39% בלבד. בהונג-קונג, שחווה בשנה החולפת מהומות ועימותים קשים מול השלטון המרכזי בסין, האמון צנח ב-13%.
"גם השנה אפשר לראות שהציבור מצפה מהמנהיגים העסקיים לנקוט עמדה בנושאים חברתיים ולא להסתתר", הוסיף שלי. "המנהלים הישראלים עדיין נמצאים מאחור יחסית לעולם בהיבט הזה והרבה פעמים מפחדים להביע את דעתם. השתיקה הזו בנושאים מהותיים, כמו שינויי אקלים, אפליה על רקע מגדרי, גזענות ועוד שוחק את האמון בהם ובחברות שלהם והם מפסידים פעמיים".
